יום רביעי, 19 באוגוסט 2009

שבוע 37- כדאי לקרוא!

ונפתח בחדשות דרמטיות- אנחנו (שוב) מחליפים רופא/ה

מדוע?!?! (הזדעק בפולניות קול ההגיון)
משום שרופאתנו המהוללת, גילה אהרון, הסתברה כ-לא-מה-שחשבנו, וזאת בלשון המעטה.
אם רוצים להשתמש בשפה קצת פחות נקייה- היא משוגעת

קורס הלמאז צייד אותי במידע מספיק בשביל לשאול אותה שאלות חשובות כמו
"תוך כמה זמן מירידת המים את נותנת זירוז?" (תשובה- עשר שעות)
"מה קורה מרגע שמקבלים זירוז?" (תשובה- אם אחרי שעתיים יש פתיחה של "רק" חמישה ס"מ, היא עושה קיסרי)
"מתי את עושה חתך חיץ?" (תשובה- באופן כללי היא מעדיפה קיסרי...)
וגולת הכותרת- הד"ר אהרון מגדירה כל לידה כ"תרחיש-חירום", ולכן (תרגום חופשי מאנגלית רהוטה): "אל תחשבי שאת תבצעי איזושהי החלטה. אמנם יש לך זכות וטו, אך זו לא זכות להחליט מה קורה. באת לרופאה, תפקידי להחליט את ההחלטות בשבילך"
אכן, סיבה טובה לברוח כל עוד נפשי בי
וזה מה שאני מנסה לעשות

כעת אני מחפשת רופא/ה קצת יותר שפוי/ה, שמקבל/ת את הביטוח שלי, והכי חשוב- שיסכים/תסכים לקבל אותי בהריון כל כך מתקדם (התחלתי היום את החודש התשיעי!)
על מנת להפחיד את הקוראים אציין שאני יותר מתלהבת מאחות מיילדת שתיילד אותי בביתנו, אך עוד חזון למועד
נקודה חשובה- על פי החוק במדינת ניו יורק, על כל הביטוחים לכסות לידה בבית.
לא מופרך שהפוסט האחרון בבלוג זה יכלול... אהמממ... תמונות בעלות תוכן פיגורטיבי במיוחד

יש למה לצפות

תגובה 1:

  1. אנונימיאוגוסט 20, 2009

    אני לא מאמינה - האמריקאים האלה. איזה לחץ. אפילו בארץ - שהרפואה המילדותית די היסטרית זה לא מגיעה לרמות כאלה. אין שום הצדקה רפואית לשום דבר ממה שהיא אמרה - איזה פחד.
    מה שבעצם רציתי זה לברך אותך על ההחלטה להחליף רופאה ולחזק אותך מאוד ברעיון על לידת בית. אמנם מקובל לחפש מילדת לפני שבוע 37, אבל אני מאמינה בך ומאחלת לך המון בהצלחה.
    תמר

    השבמחק