שויילם!!
השבוע ה-35 עומד להסתיים, וכבר מורגשת תחושת חוסר סבלנות קלה
וכשאני אומרת חוסר סבלנות, אני לא מתכוונת אלי- עברייה היא-היא חסרת הסבלנות
ואיך אני יודעת זאת? אה-הא! כי היא מנסה לצאת!
כלומר, ידענו שתהיה לנו ילדה יוצאת דופן, אך לא שיווינו בנפשינו שהיא תיקח את הביטוי באופן מילולי כל כך
מי שקראה את הפוסט על סקירת המערכות, זוכרת, ודאי, שעברייה מצויידת בזוג רגליים ארוכות כמו של אבא
ובכן, עתה, משהתמקמה כשראשה מטה (ברוך השם...), היא עוסקת בעינטוזים ובתנועות רחבות של האגן (שלה, לא שלי).
בכל פעם שהיא מחנה את הישבן שלה בצד כלשהו של הבטן שלי- מיד היא מותחת את הרגליים לצד השני, אחת לתוך הצלעות שלי, והשנייה בכיוון הכללי של החוצה
אם היא תתנתק ממני באופן חד צדדי- נמסור אותה.
אנחנו בגרנו בינתיים את קורס ההכנה ללידה (אפילו קיבלנו צרטיפיקט!), למדנו תנוחות רבות שאמורות לסייע בהקלת הכאבים, ואיתי הולך ומתמקצע במסאז'
כמו כן, הכנתי "תכנית לידה", אך תכנית הלידה שלי אינה מיועדת לצוות הרפואי, כי אם לאיתי.
התכנית מפרטת ככל האפשר את השלבים השונים של הלידה, כיצד יוכל לתמוך בי בכל שלב, מה עשוי להשתבש, ומה התגובה המצופה ממנו.
התגובה המצופה ממנו אם משהו משתבש היא רב שלבית: "לשים לב שהצוות הרפואי לא מנסה להתערב" "להזהיר את הרופאה שיש לנו עו"ד במשפחה" "לעצור את הרופאה לפני שהיא חותכת" ונשק יום הדין- "לצעוק בקולי קולות שאין לנו ביטוח רפואי"
אני מקוה מאוד שברגע האמת איתי ינהג ע"פ התכנית...
אבל ברצינות- הסוף קרב; שבוע 35 זה לא צחוק!
כבר כבד לי, וחם לי מאוד (טוב, אוגוסט בניו יורק...), ואחרי הליכה של 5 דק' אני תשושת-נפש. גם בתחום השינה כבר ידענו תקופות יפות יותר.
עברייה כבר אפויה מספיק בשביל לצאת, ועכשיו היא בעצם סתם מתפננת בקייטנת הרחם.
נשים שקיבלו תרופות לעצירת צירים במהלך ההריון (למשל מי שהתייבשה בשלב מוקדם יותר), כבר לא מקבלות אותן מהשבוע ה-35, והקונבנציה גם כאן וגם בארץ היא שמשבוע 35 לא מפסיקים לידה
כלומר החל מעכשיו ועד 30 בספטמבר- היא עשויה להגיח החוצה בכל יום!
אי לכך ובהתאם לזאת, ובאופן שאינו מתאים כלל לנפשות הפועלות, בחרנו עגלה.
העגלה זולה באופן יחסי, מצויידת בידית לקיפול מהיר (האמת היא שזה טריק די גאוני...) והשוס הענק- זו עגלת ג'וגינג. כלומר, כששרירי הצואר של עברייה יהיו מפותחים דיים (בגיל 6 חודשים לערך), וכשמזג האויר יאפשר, אוכל לצאת לריצות בפארק עם עברייתי בעגלתה
והרי היא (העגלה ללא עברייה...) לפניכם: Baby Jogger Summit 360
אני מציינת שוב, וללא טיפת ציניות, זו אחת העגלות הזולות!
http://www.diapers.com/Product/ProductDetail.aspx?productId=18435
נשיקות לכולם
השבוע ה-35 עומד להסתיים, וכבר מורגשת תחושת חוסר סבלנות קלה
וכשאני אומרת חוסר סבלנות, אני לא מתכוונת אלי- עברייה היא-היא חסרת הסבלנות
ואיך אני יודעת זאת? אה-הא! כי היא מנסה לצאת!
כלומר, ידענו שתהיה לנו ילדה יוצאת דופן, אך לא שיווינו בנפשינו שהיא תיקח את הביטוי באופן מילולי כל כך
מי שקראה את הפוסט על סקירת המערכות, זוכרת, ודאי, שעברייה מצויידת בזוג רגליים ארוכות כמו של אבא
ובכן, עתה, משהתמקמה כשראשה מטה (ברוך השם...), היא עוסקת בעינטוזים ובתנועות רחבות של האגן (שלה, לא שלי).
בכל פעם שהיא מחנה את הישבן שלה בצד כלשהו של הבטן שלי- מיד היא מותחת את הרגליים לצד השני, אחת לתוך הצלעות שלי, והשנייה בכיוון הכללי של החוצה
אם היא תתנתק ממני באופן חד צדדי- נמסור אותה.
אנחנו בגרנו בינתיים את קורס ההכנה ללידה (אפילו קיבלנו צרטיפיקט!), למדנו תנוחות רבות שאמורות לסייע בהקלת הכאבים, ואיתי הולך ומתמקצע במסאז'
כמו כן, הכנתי "תכנית לידה", אך תכנית הלידה שלי אינה מיועדת לצוות הרפואי, כי אם לאיתי.
התכנית מפרטת ככל האפשר את השלבים השונים של הלידה, כיצד יוכל לתמוך בי בכל שלב, מה עשוי להשתבש, ומה התגובה המצופה ממנו.
התגובה המצופה ממנו אם משהו משתבש היא רב שלבית: "לשים לב שהצוות הרפואי לא מנסה להתערב" "להזהיר את הרופאה שיש לנו עו"ד במשפחה" "לעצור את הרופאה לפני שהיא חותכת" ונשק יום הדין- "לצעוק בקולי קולות שאין לנו ביטוח רפואי"
אני מקוה מאוד שברגע האמת איתי ינהג ע"פ התכנית...
אבל ברצינות- הסוף קרב; שבוע 35 זה לא צחוק!
כבר כבד לי, וחם לי מאוד (טוב, אוגוסט בניו יורק...), ואחרי הליכה של 5 דק' אני תשושת-נפש. גם בתחום השינה כבר ידענו תקופות יפות יותר.
עברייה כבר אפויה מספיק בשביל לצאת, ועכשיו היא בעצם סתם מתפננת בקייטנת הרחם.
נשים שקיבלו תרופות לעצירת צירים במהלך ההריון (למשל מי שהתייבשה בשלב מוקדם יותר), כבר לא מקבלות אותן מהשבוע ה-35, והקונבנציה גם כאן וגם בארץ היא שמשבוע 35 לא מפסיקים לידה
כלומר החל מעכשיו ועד 30 בספטמבר- היא עשויה להגיח החוצה בכל יום!
אי לכך ובהתאם לזאת, ובאופן שאינו מתאים כלל לנפשות הפועלות, בחרנו עגלה.
העגלה זולה באופן יחסי, מצויידת בידית לקיפול מהיר (האמת היא שזה טריק די גאוני...) והשוס הענק- זו עגלת ג'וגינג. כלומר, כששרירי הצואר של עברייה יהיו מפותחים דיים (בגיל 6 חודשים לערך), וכשמזג האויר יאפשר, אוכל לצאת לריצות בפארק עם עברייתי בעגלתה
והרי היא (העגלה ללא עברייה...) לפניכם: Baby Jogger Summit 360
אני מציינת שוב, וללא טיפת ציניות, זו אחת העגלות הזולות!
http://www.diapers.com/Product/ProductDetail.aspx?productId=18435
נשיקות לכולם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה