אלו מכן שילדו, או שהקרובות להם ילדו, יודעים ודאי שיש מגוון רב של תנוחות בהן מומלץ ללדת.
הלידה בשכיבה על הגב היא -כך נראה- עוד אחת מהמצאותיהם של רופאים גברים, שנועדה בעיקר לרסן את היולדת, ולאפשר זוית ראיה טובה וגישה נוחה לרופא.
כיום נאספות ראיות רבות לכך, שלתנוחה זו מגרעות רבות, ויתרונותיה מסתכמים בנוחות הצוות הרפואי.
גם "המדריך הישראלי להריון ולידה", גם הספר המקביל לו בארה"ב (What to Expect When You're Expecting) וגם עשרות אתרי אינטרנט העוסקים בהריון ובלידה (ביניהם האתר הרשמי של שירותי הבריאות של אונ' פן) קובעים בשפה חד משמעית שהלידה בשכיבה על הגב היא התנוחה הכי פחות מומלצת.
יש לציין כי נשים המשתמשות באפידורל (כלומר זריקת חומר משכח כאבים לחלל האפידורלי בעמוד השדרה), לרוב אינן יכולות ללדת בתנוחה אחרת מלבד בשכיבה על גבן. זאת משום שהזרקת חומר משכך כאבים לחלל האפידורלי בעמוד השדרה יוצרת שיתוק כמעט מיידי של פלג הגוף התחתון, דבר המונע שימוש בשרירי הרגליים לתמיכה בתנוחות לידה אלטרנטיביות.
מגרעות השכיבה על הגב
1. העוברה נחה על הוריד החשוב ביותר של האם (inferior vena cava), המחזיר דם מגוף האם ללב, וכך גורמת להאטה בזרימת דם עשיר בחמצן אל חבל הטבור. יש לציין שבסוף ההריון לא מומלץ לנשים הרות לשכב על הגב, בדיוק מסיבה זו. לא ברור מאיזו סיבה רפואית דוקא בעת הלידה מתהפכת ההמלצה
2. במקום לנצל את כוח הכבידה למשיכת העוברה במורד תעלת הלידה (כפי שקורה בלידה בכריעה, ובלידה בחצי ישיבה), העוברה נמשכת בכוח הכבידה כלפי גבה של האם המסכנה. כך גם קשה יותר לאם לדחוף (והלידה מתארכת), וגם יש סכנה גדולה יותר לכלי דם בגבה ובאגנה של האם
3. הנסיון לדחוף נגד כוח הכבידה (בשילוב שיקולים זרים כמו כסף), נחשבת לאחד הגורמים המובילים לעלייה החדה בשיעורי הניתוח הקיסרי בארה"ב
אגב, זהו הניתוח הנפוץ ביותר בארה"ב!
שיטות אחרות (למשל לידה בכריעה, או לידה בחצי ישיבה) עושות שימוש בכוח הכבידה, וכך מתקצרת הלידה, קטן הכאב, ויורדים אחוזי ניתוחים קיסריים ולידות מכשירניות (זאת ע"פ מחקר שניתן לקרוא כאן: http://www.childbirth.org/articles/PCS.html )
שיטת הלידה על הצד ידועה כשיטה המיטבית במקרה של עובר עם ראש גדול, משום שהיא אמנם אינה עושה שימוש בכוח הכבידה, אך היא מאפשרת הרחבה מקסימלית של האגן
מסיבות שאינן נהירות לי (ואשר, בשיפוטיות האופיינית לי, אני נוטה לייחס לטפשות ולבורות במקרה הטוב, ולחוסר עניין ביולדת במקרה הגרוע), יש אחוז נמוך של רופאים בארה"ב ה"מאפשרים" לידה בתנוחות אלטרנטיביות.
לפני שלושה שבועות אמר לי רופא, בשעה שדנתי איתו בתנוחה בה הייתי מעוניינת ללדת, את המשפט הנפלא הבא:
"I don't do that"
מרוב הפתעה על כך שזו בכלל יכולה להיות שאלה של העדפה אצל הרופא, לא אמרתי לו שכשילד הוא- אני בהחלט מעודדת אותו לבחור כראות עיניו, אבל בלידה שלי יותר מעניין אותי מה אני עושה...
משום כך, בתחילת השליש השלישי, ולאחר מחקר מקיף בעניין תנוחות לידה ותנאי פוליסת הביטוח שלי, יצאתי לחפש רופאת נשים אחרת.
אני ממליצה למי שמתכננת להכנס להריון, או שמחפשת רופאת נשים לקראת הריון, לברר את העניין בשלב מוקדם יותר, שכן החלפת הרופאה בשלב כה מאוחר היא עסק מסובך, שיכול להיות גם יקר
שיהיה בהצלחה
הלידה בשכיבה על הגב היא -כך נראה- עוד אחת מהמצאותיהם של רופאים גברים, שנועדה בעיקר לרסן את היולדת, ולאפשר זוית ראיה טובה וגישה נוחה לרופא.
כיום נאספות ראיות רבות לכך, שלתנוחה זו מגרעות רבות, ויתרונותיה מסתכמים בנוחות הצוות הרפואי.
גם "המדריך הישראלי להריון ולידה", גם הספר המקביל לו בארה"ב (What to Expect When You're Expecting) וגם עשרות אתרי אינטרנט העוסקים בהריון ובלידה (ביניהם האתר הרשמי של שירותי הבריאות של אונ' פן) קובעים בשפה חד משמעית שהלידה בשכיבה על הגב היא התנוחה הכי פחות מומלצת.
יש לציין כי נשים המשתמשות באפידורל (כלומר זריקת חומר משכח כאבים לחלל האפידורלי בעמוד השדרה), לרוב אינן יכולות ללדת בתנוחה אחרת מלבד בשכיבה על גבן. זאת משום שהזרקת חומר משכך כאבים לחלל האפידורלי בעמוד השדרה יוצרת שיתוק כמעט מיידי של פלג הגוף התחתון, דבר המונע שימוש בשרירי הרגליים לתמיכה בתנוחות לידה אלטרנטיביות.
מגרעות השכיבה על הגב
1. העוברה נחה על הוריד החשוב ביותר של האם (inferior vena cava), המחזיר דם מגוף האם ללב, וכך גורמת להאטה בזרימת דם עשיר בחמצן אל חבל הטבור. יש לציין שבסוף ההריון לא מומלץ לנשים הרות לשכב על הגב, בדיוק מסיבה זו. לא ברור מאיזו סיבה רפואית דוקא בעת הלידה מתהפכת ההמלצה
2. במקום לנצל את כוח הכבידה למשיכת העוברה במורד תעלת הלידה (כפי שקורה בלידה בכריעה, ובלידה בחצי ישיבה), העוברה נמשכת בכוח הכבידה כלפי גבה של האם המסכנה. כך גם קשה יותר לאם לדחוף (והלידה מתארכת), וגם יש סכנה גדולה יותר לכלי דם בגבה ובאגנה של האם
3. הנסיון לדחוף נגד כוח הכבידה (בשילוב שיקולים זרים כמו כסף), נחשבת לאחד הגורמים המובילים לעלייה החדה בשיעורי הניתוח הקיסרי בארה"ב
אגב, זהו הניתוח הנפוץ ביותר בארה"ב!
שיטות אחרות (למשל לידה בכריעה, או לידה בחצי ישיבה) עושות שימוש בכוח הכבידה, וכך מתקצרת הלידה, קטן הכאב, ויורדים אחוזי ניתוחים קיסריים ולידות מכשירניות (זאת ע"פ מחקר שניתן לקרוא כאן: http://www.childbirth.org/articles/PCS.html )
שיטת הלידה על הצד ידועה כשיטה המיטבית במקרה של עובר עם ראש גדול, משום שהיא אמנם אינה עושה שימוש בכוח הכבידה, אך היא מאפשרת הרחבה מקסימלית של האגן
מסיבות שאינן נהירות לי (ואשר, בשיפוטיות האופיינית לי, אני נוטה לייחס לטפשות ולבורות במקרה הטוב, ולחוסר עניין ביולדת במקרה הגרוע), יש אחוז נמוך של רופאים בארה"ב ה"מאפשרים" לידה בתנוחות אלטרנטיביות.
לפני שלושה שבועות אמר לי רופא, בשעה שדנתי איתו בתנוחה בה הייתי מעוניינת ללדת, את המשפט הנפלא הבא:
"I don't do that"
מרוב הפתעה על כך שזו בכלל יכולה להיות שאלה של העדפה אצל הרופא, לא אמרתי לו שכשילד הוא- אני בהחלט מעודדת אותו לבחור כראות עיניו, אבל בלידה שלי יותר מעניין אותי מה אני עושה...
משום כך, בתחילת השליש השלישי, ולאחר מחקר מקיף בעניין תנוחות לידה ותנאי פוליסת הביטוח שלי, יצאתי לחפש רופאת נשים אחרת.
אני ממליצה למי שמתכננת להכנס להריון, או שמחפשת רופאת נשים לקראת הריון, לברר את העניין בשלב מוקדם יותר, שכן החלפת הרופאה בשלב כה מאוחר היא עסק מסובך, שיכול להיות גם יקר
שיהיה בהצלחה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה