השלישי השלישי החל

שלום רב

אין ממש חדשות. כנראה שלא בכדי הפרק על השליש הראשון בספר ההריון הוא באורך שווה לפרקים על השליש השני והשלישי גם יחד
בימים אלו הסתיים מחקר העגלות המקיף שערכתי, ואנחנו מתחילים לחשוב ברצינות על איזה ציוד חייבים, איזה ציוד כדאי לשנורר מאחרים בחינם, ועל מה אפשר בהחלט לוותר (החלטנו לוותר על בגדים- ממילא הדירה מחוממת, וכך נחסוך המון על כביסה...). כמו כן נרשמנו לקורס הכנה ללידה (באוגוסט), ואנחנו קוראים לעברייה כמעט מדי ערב סיפורי דר' סוס שקנה לה דוד עמית
אני עדיין מקיאה את ארוחת הבוקר שלי מדי פעם, אבל באופן כללי ניתן לומר שהחלק הנוכחי של ההריון הוא בעיקר כיף. אנחנו נהנים לחלום על עברייה, לחשוב על ההורות, ולתכנן את חיינו בארץ, כשנהיה שנינו בעלי תארים, והורים מנוסים

1. כאבי גב
החדשות הן שיש כאלו.
איתי כבר הפך לרב-מסאז', והצליל הרווח ביותר בדירתנו הוא כיום הקרעחץ.
אפילו רכשתי סנדלים חדשים (וורודים!) המצויידים בסוליות עבות להפליא, ותומכות לעילא.
צורתו של גבי התעקמה מעט, והליכתי מזכירה במשהו את הליכתו של הברווז המצוי, כל זאת בגלל הורמון האסטרוגן, המרכך ברגעים אלו ממש את עצמותי, ומרחיב את האגן שלי לקראת הלידה, אך גם בשל עברייה הקטנה, ההולכת וגדלה מיום ליום.
עברייה הגיעה למשקל של 1 ק"ג (זוהי הערכה שמבוססת על משקלה הממוצע של עצם של עברייה, כפול אורך כל העצמות בגופה, ועוד קצת רקמות, דם, וכיוב'), ובנוסף אליה התווספו לגופי עוד שלושה וחצי ק"ג של דם, נוזלים, ומי שפיר, וגם קצת משמנים
הרופאה טוענת שעליתי מעט מדי ("רק" 4.5 ק"ג בסוף החודש השישי).
היא אינה מודאגת, אך סוברת שעלי להפסיק את הפעילות הספורטיבית

2. פעילות ספורטיבית
אין לי שום כוונה להפסיק, תודה שהתעניינתם.
אני הולכת ברגל לקולג' וחזרה, משתדלת לעלות רק במדרגות ולא במעלית, ושוחה 3-4 פעמים בשבוע
כהרגלי בענייני בריאות וגהות (איתי יספר לכם בהזדמנות על הדיון החוזר בעניין אי שטיפת פירות וירקות...), יש לי סיבות טובות מאוד לסרבנות שלי להיהפך לבטטת-הריון:
מכיוון שה"המלצה" לגבי כמה "צריך" לעלות בהריון היא בעצם הערכה סטטיסטית של כמה משקל נשים מוסיפות בממוצע, ומכיוון שהאמריקאיות קובבות לא קטנות, ומכיוון שהסטטיסטיקה כוללת גם נשים שמוסיפות המון (למשל 25 ק"ג!) וגם נשים שכמעט ולא מוסיפות (למשל אמא שלי), החלטתי שהסטטיסטיקה יכולה להכיל גם את רעות גלבלום, שעלתה 4.5 ק"ג עד כה.
אני מכריזה בזאת שעד שלא ירמוז לי גופי אחרת- אני כנראה בריאה.

3. הבטן
הבטן גדלה!! כפי שתוכלו לראות בתמונות, כבר יש לי בטנית. זהו, זה כבר לא דמיונות וחלומות שווא
לפני שבועות מספר איתי ואני ביקרנו יחד במעין "סופרפארם" ולאחר ששילמנו המוכרת אמרה לנו "מזל טוב". שנינו לא הבנו במה מדובר (חשבנו שאולי זכינו באיזו הנחה של החנות), ושאלנו בתמימות "על מה?"
המוכרת החויורה, אז האדימה, כיסתה את פיה בהבעה הבינלאומית של "וואו, איזו פאדיחה" ופצחה בשטף התנצלויות.
איתי התעשת ראשון, חייך חיוך רחב ואמר "לא, את צודקת, תודה" וגו'
זו היתה הסנונית הראשונה המבשרת את בואן של שאר הסנוניות. מאז כבר צעקו לי ברחוב "אחלה בטן!!", בירכו אותי מליארד פעמים בקולג', ומישהי מהמעבדה הפסיקה קרוא לי בשמי ואני כעת
The Bump
ממש כיף!
בבטן החדשה תוכלו לחזות תחת "חדשות הבטן המצולמות", אך קודם- מחקר העגלות:

4. עגלות
תחום העגלות הינו רחב מני ים, וניתן לטבוע בו למוות אם לא קובעים מראש קריטריונים ברורים.
ניתן לחפש על פי חיתוכים שונים, למשל: עובי הגלגלים ומספרם, מספר הילדים שנכנסים בעגלה, התאמה לשטח בנוי/מסולע, האם העגלה כוללת עריסה, ואפילו צבע העגלה!
הקריטריונים שלנו היו:
- כסא בעל זויות שונות, שתוכל עברייה הקטנה לשבת או לשכב לפי רצונה
- משקל נמוך (עברייה הולכת לעבור את ה-5 ק"ג ביום מן הימים, וכנראה שגם אז היא תרצה מדי פעם לטייל בעגלה)
- ידית אחת (Bar)
- בדים כביסים (בואו נודה בכך- עברייה תהיה לכלוכית אינדיאנית כמו אמא)
- גלגלים ממולאי אויר המתאימים לעיר עם מדרכות עקומות, לשלג ולשטח בלתי בנוי (למקרה שאי פעם נרצה לצאת לטייל)

יש קרוב לאלפיים עגלות שעונות לקריטריונים האלו, על כן הוספנו את הקריטריון המנצח- מחיר ראציונלי
יש לציין שניתן לקנות עגלה בקיי-מארט ב-120$, אך ניתן גם לרכוש עגלת יוקרה ב-1200$. הנה עגלת החלומות שלי, שמחירה בלתי רציונלי בעליל (2500$), ותודה לאמא על המידע השימושי...
http://www.taga.nl/taga-video.asp
כעת אנו עומדים על חמש אפשרויות סבירות, שמחירה של אף אחת מהן אינו עולה על 550$
כעת יש לבקר בחנויות, לקחת את העגלות לטיול נסיון, ואז לקנות בהינטרנט- שם יותר זול

לכל בעלי הנסיון המעוניינים לתרום מנסיונם בתחום- אנחנו פתוחים להצעות (ולתרומות...)