להיות בהריון זה בעצם כמו להיות בגיל ההתבגרות
1. הגוף שלי משתנה כל כך מהר, שכבר קצת קשה לי לזהות אותו במראה
הדבר הראשון שהשתנה הוא שנאלצתי לוותר על שתי חזיות הספורט האהובות עלי ולקנות חדשות; קצת אחר כך נאלצתי לותר על זוג מכנסיים שנסגרים נמוך באופן יחסי (כלומר נסגרו. הם כבר לא נסגרים); עכשיו אני מאפסנת את כל הסוודרים הצמודים לטובת השקפת עולם יותר רחבה. כל השינויים האלו התרחשו במהלכו של חודש אחד
2. מצב הרוח משתנה מהר ממצב הגוף
במקרה של רעב, עייפות, או אם היה לי מצב רוח טוב בבוקר- אני עצבנית. במקרה של צפייה בקומדיות (למשל ג'ונו)- אני בוכה.
3. תופעות עוריות
חצ'קונים
4. אני רוצה לישון כל הזמן, וכשאני לא ישנה- אני חולמת על מזון
נכון לעכשיו, ההריון אינו משהו ש"אני עושה" או אפילו "דבר נפלא שמתרחש בתוכי" (ותודה למאיר על השאלה); זה יותר כמו דבר מוזר שקרה לי. מן קלקול קיבה מתמשך, אבל קלקול קיבה חיובי
בכל מקרה, בהריון (כמו בקלקול קיבה) מחכים כבר לראות את הסוף...
האולטרסאונד השני היה שונה לחלוטין מהראשון.
בראשון התרגשנו לראות שבכלל יש משהו, על אף שמבחינתנו אפשר היה לפרש את התמונה גם כתמונה של הקיבה שלי, עם גלעין קטן של זית (אגב קלקולי קיבה...)
באולטרסאונד השני כבר זיהינו בעצמנו את הראש, את הרגליים ואת הידיים (שהיו, לרוע המזל, ללא אצבעות), והופתענו מאוד לגלות שעברייה זזה ללא הרף, ומנפנפת בגפיה הקטנות
עם ראש כה גדול, ידיים ורגליים כה קצרות, ותלויה כשראשה מטה- היא נראתה כאסטרונאוטית המרחפת בחלל
1. הגוף שלי משתנה כל כך מהר, שכבר קצת קשה לי לזהות אותו במראה
הדבר הראשון שהשתנה הוא שנאלצתי לוותר על שתי חזיות הספורט האהובות עלי ולקנות חדשות; קצת אחר כך נאלצתי לותר על זוג מכנסיים שנסגרים נמוך באופן יחסי (כלומר נסגרו. הם כבר לא נסגרים); עכשיו אני מאפסנת את כל הסוודרים הצמודים לטובת השקפת עולם יותר רחבה. כל השינויים האלו התרחשו במהלכו של חודש אחד
2. מצב הרוח משתנה מהר ממצב הגוף
במקרה של רעב, עייפות, או אם היה לי מצב רוח טוב בבוקר- אני עצבנית. במקרה של צפייה בקומדיות (למשל ג'ונו)- אני בוכה.
3. תופעות עוריות
חצ'קונים
4. אני רוצה לישון כל הזמן, וכשאני לא ישנה- אני חולמת על מזון
נכון לעכשיו, ההריון אינו משהו ש"אני עושה" או אפילו "דבר נפלא שמתרחש בתוכי" (ותודה למאיר על השאלה); זה יותר כמו דבר מוזר שקרה לי. מן קלקול קיבה מתמשך, אבל קלקול קיבה חיובי
בכל מקרה, בהריון (כמו בקלקול קיבה) מחכים כבר לראות את הסוף...
האולטרסאונד השני היה שונה לחלוטין מהראשון.
בראשון התרגשנו לראות שבכלל יש משהו, על אף שמבחינתנו אפשר היה לפרש את התמונה גם כתמונה של הקיבה שלי, עם גלעין קטן של זית (אגב קלקולי קיבה...)
באולטרסאונד השני כבר זיהינו בעצמנו את הראש, את הרגליים ואת הידיים (שהיו, לרוע המזל, ללא אצבעות), והופתענו מאוד לגלות שעברייה זזה ללא הרף, ומנפנפת בגפיה הקטנות
עם ראש כה גדול, ידיים ורגליים כה קצרות, ותלויה כשראשה מטה- היא נראתה כאסטרונאוטית המרחפת בחלל
כרגיל - תענוג לקרוא. עברייה בוודאי תהיה משועשעת מאוד לכשתוכל לקרוא...
השבמחק