כיצד נראית עברייה?
מזה זמן רב לא היה אולטרסאונד, וכנראה שגם לא יהיה עד הלידה. אשר על כן, הנה ציור של עברייה בשבוע ה-32 לחייה ברחם.
http://www.babycenter.com/fetal-development-images-32-weeks
עברייה יכולה כעת לשמוע קולות עמומים מן החוץ, להבחין האם אנחנו נמצאות באור או בחושך, ולסובב את ראשה כשמתחשק לה לעשות זאת (יש טענה שעובריות מסובבות את ראשן לעבר אור חזק מן החוץ).
בתחום הטיפוח והחן היא כבר יכולה לעשות מניקור ופדיקור כי יש לה ציפרניים; היא יכולה לצבוע את ריסיה, אך אין לדעת אם היא יכולה לסלסל את שיערה, כי לא בטוח אם בשלב זה כבר יש לה או אין לה שיער
יוגת הריון
לפני כשלושה חודשים דנה נתנה לי DVD של יוגה להריוניות, ואמרה שיש שם מתיחות די טובות. מיד איפסנתי את ה-DVD בארון, ושכחתי ממנו.
לאחרונה ירשנו משלומי וקרן ארון ספרים (יהודי) חדש, וגם חזרו כאבי הגב, וכך יצא שבעת סידור הספרים והדיסקים, כשהתגלה ה-DVD, זה היה בדיוק בזמן.
באחד האמשים לבשתי בגדי ספורט, פרסתי מגבת על הרצפה, והתחברתי לצ'אקרות שלי (או משהו כזה).
התרגילים היו מעולים, והבהירו לי שגם למתיימרת-להיות-ספורטיבית שכמותי יש מה ללמוד בתחום הכנת הגוף ללידה. אלא מה- בנוסף למתיחות ממש טובות, יש ב-DVD גם הנחיות לנשום אל הכליות, לנסות לשמוע את הקול הפנימי של עברייה, ולחשוב מחשבות בצבעים שונים
לא בדיוק אני...
לכן, נרשמתי חיש קל (ובמחיר מופרך!) לשיעורי יוגה להריוניות.
אמנם לא מבקשים ממני לנשום אל הכליות, ולא מנסים להכריח אותי לצוטט למחשבותיה של עברייה ללא הסכמתה, אך שלושים הדקות הראשונות של השיעור הן בעצם קבוצת תמיכה. משהו בסגנון:
הריונית א': "היי, אני קורטני, שבוע 30, כשאני הולכת הרבה כואב לי בצד"
מדריכה מנוסה ואם לשניים: "היי קורטני, טוב שבאת, תשתדלי ללכת פחות"
כולן מחייכות
הריונית ב': "היי, אני ירוחמה, שבוע 34, לאחרונה יש לי כאבים בצלעות"
מדריכה מנוסה ואם לשניים: "ירוחמה, טוב שבאת, זה בטח הרגליים של המתוקי, תנסי לשכב על הצד"
הריונית ב' (מתעקשת): "ניסיתי"
מדריכה מנוסה ואם לשניים (משתאה):"ולא עזר?"
הריונית ב' (מתפנקת): "לא"
מדריכה מנוסה ואם לשניים (משתתפת):"טוב, ממילא תיכף הוא יוצא"
כולן מחייכות
וכך שלושים הריוניות.
תענוג.
בפעם הבאה אני מביאה ספר.
עברייה זזה ברחם
לאחרונה עברייה משתוללת המון. אני לא יודעת אם היא פורקת כל עול בגלל שהיא ב-*אס"ק , או בגלל שהיא מפתחת אישיות קופצנית, אבל זה דוקא נחמד מאוד.
הדבר הכי מגניב הוא שהיא לא "בועטת", אלא זזה כולה.
בכל פעם שהיא מחליטה לזוז כך, היא יוצרת גבעה עצומה בחלק שבו היא מחליטה להניח את ראשה, וזה ממש אחד הדברים המצחיקים! צד אחד של הבטן נראה לפתע מעט ריק, ובצד השני- בליטה!
עוד פיצ'ר אדיר של התזוזות האלו, הוא שהן מנותקות לחלוטין ממני, וממה שאני עושה באותו הרגע. עברייה מבהירה לי פעם בכמה שעות שהיא אמנם בתוכי, אבל זה לא אומר שהיא חלק ממני, או משהו כזה; היא בנאדם נפרד כבר בגיל 32 שבועות!
היום, במהלך השחייה- היא שחתה גם כן, אבל בזמן המקלחת דוקא ישנה (מסריחונת קטנה...).
אני מאוד גאה בה על העצמאות הזו.
נראה לי שמתישהו בחיים יכאב לי נורא כשתנחת עלי ההכרה שעברייה שלי היא בנאדם נפרד, עם חיים עצמאיים, רצונות משלה, סודות ופרטיות, אבל עד אז- איתי ואני נהנים שוב ושוב כשאנחנו נזכרים שלא מדובר באיזה חלק שלי שגדל, אלא באדם שלם ואחר
אנחנו כל הזמן סקרנים לדעת איך היא תיראה, במה היא תהיה דומה לכל אחד מאיתנו מבחינה חיצונית, ואלו תכונות אופי היא תיקח מכל אחד מאיתנו.
העצמאות התנועתית שלה מזכירה לנו מדי פעם שיהיו לה גם דברים משלה, וגם בזכותם נאהב אותה.
פינת השמות
רבים (והראשון שבהם דבירויה!) הציעו לנו שנפתח פינת שמות, שבה יוכלו הקוראים להציע שמות מעולים ויפים (ותודה לג'לירז, שכבר נידבה את "בפינין" היוניסקסי...)
אנחנו מקבלים את ההצעה (לפתוח פינה, לא לקרוא לעברייה בפינין...), ופותחים את הפינה.
אמא- אני ממליצה לך שלא להכנס לפינה, על מנת שלא תיהרס ההפתעה
תודה!
*למי שהשתחרר לפני המון זמן ולא מכיר את המונח: אס"ק זה אוירת סוף קורס. הקורסיסטים הצעירים (או המפקדים שלהם) פורקים כל עול כי הם חשים את המשמעת מתרופפת לקראת סוף הקורס, ואת הסופ"ש הארוך או הרגילה מתקרבים בצעדי ענק
מזה זמן רב לא היה אולטרסאונד, וכנראה שגם לא יהיה עד הלידה. אשר על כן, הנה ציור של עברייה בשבוע ה-32 לחייה ברחם.
http://www.babycenter.com/fetal-development-images-32-weeks
עברייה יכולה כעת לשמוע קולות עמומים מן החוץ, להבחין האם אנחנו נמצאות באור או בחושך, ולסובב את ראשה כשמתחשק לה לעשות זאת (יש טענה שעובריות מסובבות את ראשן לעבר אור חזק מן החוץ).
בתחום הטיפוח והחן היא כבר יכולה לעשות מניקור ופדיקור כי יש לה ציפרניים; היא יכולה לצבוע את ריסיה, אך אין לדעת אם היא יכולה לסלסל את שיערה, כי לא בטוח אם בשלב זה כבר יש לה או אין לה שיער
יוגת הריון
לפני כשלושה חודשים דנה נתנה לי DVD של יוגה להריוניות, ואמרה שיש שם מתיחות די טובות. מיד איפסנתי את ה-DVD בארון, ושכחתי ממנו.
לאחרונה ירשנו משלומי וקרן ארון ספרים (יהודי) חדש, וגם חזרו כאבי הגב, וכך יצא שבעת סידור הספרים והדיסקים, כשהתגלה ה-DVD, זה היה בדיוק בזמן.
באחד האמשים לבשתי בגדי ספורט, פרסתי מגבת על הרצפה, והתחברתי לצ'אקרות שלי (או משהו כזה).
התרגילים היו מעולים, והבהירו לי שגם למתיימרת-להיות-ספורטיבית שכמותי יש מה ללמוד בתחום הכנת הגוף ללידה. אלא מה- בנוסף למתיחות ממש טובות, יש ב-DVD גם הנחיות לנשום אל הכליות, לנסות לשמוע את הקול הפנימי של עברייה, ולחשוב מחשבות בצבעים שונים
לא בדיוק אני...
לכן, נרשמתי חיש קל (ובמחיר מופרך!) לשיעורי יוגה להריוניות.
אמנם לא מבקשים ממני לנשום אל הכליות, ולא מנסים להכריח אותי לצוטט למחשבותיה של עברייה ללא הסכמתה, אך שלושים הדקות הראשונות של השיעור הן בעצם קבוצת תמיכה. משהו בסגנון:
הריונית א': "היי, אני קורטני, שבוע 30, כשאני הולכת הרבה כואב לי בצד"
מדריכה מנוסה ואם לשניים: "היי קורטני, טוב שבאת, תשתדלי ללכת פחות"
כולן מחייכות
הריונית ב': "היי, אני ירוחמה, שבוע 34, לאחרונה יש לי כאבים בצלעות"
מדריכה מנוסה ואם לשניים: "ירוחמה, טוב שבאת, זה בטח הרגליים של המתוקי, תנסי לשכב על הצד"
הריונית ב' (מתעקשת): "ניסיתי"
מדריכה מנוסה ואם לשניים (משתאה):"ולא עזר?"
הריונית ב' (מתפנקת): "לא"
מדריכה מנוסה ואם לשניים (משתתפת):"טוב, ממילא תיכף הוא יוצא"
כולן מחייכות
וכך שלושים הריוניות.
תענוג.
בפעם הבאה אני מביאה ספר.
עברייה זזה ברחם
לאחרונה עברייה משתוללת המון. אני לא יודעת אם היא פורקת כל עול בגלל שהיא ב-*אס"ק , או בגלל שהיא מפתחת אישיות קופצנית, אבל זה דוקא נחמד מאוד.
הדבר הכי מגניב הוא שהיא לא "בועטת", אלא זזה כולה.
בכל פעם שהיא מחליטה לזוז כך, היא יוצרת גבעה עצומה בחלק שבו היא מחליטה להניח את ראשה, וזה ממש אחד הדברים המצחיקים! צד אחד של הבטן נראה לפתע מעט ריק, ובצד השני- בליטה!
עוד פיצ'ר אדיר של התזוזות האלו, הוא שהן מנותקות לחלוטין ממני, וממה שאני עושה באותו הרגע. עברייה מבהירה לי פעם בכמה שעות שהיא אמנם בתוכי, אבל זה לא אומר שהיא חלק ממני, או משהו כזה; היא בנאדם נפרד כבר בגיל 32 שבועות!
היום, במהלך השחייה- היא שחתה גם כן, אבל בזמן המקלחת דוקא ישנה (מסריחונת קטנה...).
אני מאוד גאה בה על העצמאות הזו.
נראה לי שמתישהו בחיים יכאב לי נורא כשתנחת עלי ההכרה שעברייה שלי היא בנאדם נפרד, עם חיים עצמאיים, רצונות משלה, סודות ופרטיות, אבל עד אז- איתי ואני נהנים שוב ושוב כשאנחנו נזכרים שלא מדובר באיזה חלק שלי שגדל, אלא באדם שלם ואחר
אנחנו כל הזמן סקרנים לדעת איך היא תיראה, במה היא תהיה דומה לכל אחד מאיתנו מבחינה חיצונית, ואלו תכונות אופי היא תיקח מכל אחד מאיתנו.
העצמאות התנועתית שלה מזכירה לנו מדי פעם שיהיו לה גם דברים משלה, וגם בזכותם נאהב אותה.
פינת השמות
רבים (והראשון שבהם דבירויה!) הציעו לנו שנפתח פינת שמות, שבה יוכלו הקוראים להציע שמות מעולים ויפים (ותודה לג'לירז, שכבר נידבה את "בפינין" היוניסקסי...)
אנחנו מקבלים את ההצעה (לפתוח פינה, לא לקרוא לעברייה בפינין...), ופותחים את הפינה.
אמא- אני ממליצה לך שלא להכנס לפינה, על מנת שלא תיהרס ההפתעה
תודה!
*למי שהשתחרר לפני המון זמן ולא מכיר את המונח: אס"ק זה אוירת סוף קורס. הקורסיסטים הצעירים (או המפקדים שלהם) פורקים כל עול כי הם חשים את המשמעת מתרופפת לקראת סוף הקורס, ואת הסופ"ש הארוך או הרגילה מתקרבים בצעדי ענק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה