השבוע העשרים

שלום לכולם

לאחר שתיקה ארוכה (המוווון לחץ בלימודים...) אנחנו שבים עם חידושים והפתעות
ב"חדשות הבטן המצולמות" תוכלו לחזות ב- חדשות הבטן המצולמות; ב"הידעת- סקירת מערכות" תוכלו ללמוד על בדיקת סקירת המערכות; ותחת "הידעת- הלב העוברי" תוכלו לקרוא על ההבדל בין מבנה הלב של עברייה לזה שלכם
כמו כן תחת "הקץ לעמימות המגדרית" ניתן לקרוא על מינה האמיתי של עברייה (בקשה מיוחדת- לא לגלות לעדית, היא רוצה הפתעה!)
עברייה כבר זזה ללא הרף- בעיקר כשאני יושבת או נחה, ובדרך כלל לאחר האוכל
בתחילה היו התזוזות קטנות מאוד. איתי לא יכול היה להרגיש בהן אפילו אם הניח את ידו על הבטן והתרכז מאוד, ואני פיקפקתי מדי פעם בכך שאני אכן מרגישה משהו
כעת התנועות כבר חזקות מאוד. איתי יכול לחוש בהן בקלות רבה, וכשאני שוכבת על הספה- אפשר אפילו לראות את חלקן!
אני עדיין מתרגשת מאוד כשעברייה זזה, ולפעמים תופסת את עצמי "חולמת" בשיעור כשהיא מתחילה פתאום לזוז.
מזל שהסמסטר נגמר בעוד שבועיים
לאחר שהסמסטר יסתיים ננסה לעבור לצילומי בטנים פעם בשבועיים, וגם להוסיף סופסוף את תמונות האולטרסאונד המובטחות
עד אז- ד"ש ונשיקות
רעות ואיתי

השבוע העשרים

הידעת- לב עוברי

ליבה של עברייה שונה מאוד מלב של אדם בוגר- ההפרדה בין העליות אינה מושלמת
זרימת הדם אצל עברייה אינה עוברת דרך הריאות, והעובדה שהריאות אינן מנופחות יוצרת לחץ עצום בכלי הדם
על מנת להתגבר על הלחץ הזה, יש פתח בין שתי העליות בלב, המאפשר ערבוב של הדם המגיע אל הגוף, ומן הגוף
לאחר שתיוולד, תנפח עברייה את ריאותיה, הלחץ העצום הנוצר בכלי הדם שלה ייפחת, והמחיצה בין העליות תיסגר. מחזור הדם שלה יהפוך זהה לשל אדם בוגר: דם מחומצן מן הריאות יזרום לעלייה השמאלית, ממנה לחדר השמאלי, ומשם לשאר הגוף, ואילו דם בעל ריכוז חמצן נמוך ישוב מן הגוף לעלייה הימנית, משם לחדר הימני, ומשם לריאות- להעשרה בחמצן
ואולם כרגע, את תפקיד הריאות כמעשירות בחמצן ממלאת השלייה: עברייה מקבלת חמצן מן השלייה (כלומר ממני), ואת הפחמן הדו-חמצני שלה מייצאת דרך השלייה- אלי.
חציו של הדם מהשלייה עובר דרך חבל הטבור לוריד הראשי שלה (inferior vena cava), וחציו לכבד (שם מסוננים מינרלים, סוכרים ופסולת), ולאחר מכן הם מתערבבים שוב בוריד הראשי
מן הוריד הראשי, עובר הדם ללב: לעלייה הימנית, משם לעלייה השמאלית, ולחדר השמאלי. מן החדר השמאלי יזרום הדם לשאר הגוף
חלק מן הדם עובר מן העלייה הימנית לחדר הימני, ומשם- בחבל הטבור- בחזרה לשליה
אצל אדם בוגר, ערבוב הדם בין העליות (כלומר ערבוב דם מחומצן ודם בלתי מחומצן) נחשב למסוכן מאוד, ופגם במחיצה בין עליות הלב דורש תיקון מיידי. אצל עברייה זהו המצב הנורמלי

הידעת- סקירת מערכות

סקירת המערכות היא בדיקה חשובה, וממש מהממת
הסקירה היא בעצם בדיקת אולטרסאונד, בה עוברים על כל המערכות הנראות של עברייה, ומנסים לוודא שהכול בסדר. כמו כן מודדים את גודלה של עברייה, ומעריכים את משקלה (ההערכה מבוססת על גודל העצמות, וקירוב של משקל עצם עוברית)
בארץ נערכת הבדיקה רק בידי רופאה שהוכשרה לכך, אך בארה"ב מבוצעת הבדיקה בידי טכנאית, והתמונות נסקרות קצרצרות על ידי רופאה- רק לאישור הממצאים
מדוע הבדיקה מהממת כל כך?
הטכנאית שלנו זיהתה במהירות מרשימה מבנים חשובים במוח, את שלפוחית השתן, הכליות, הכבד, הסרעפת, ואת כלי הדם החשובים בחבל הטבור.
כמו כן, יש פונקציה ממש מגניבה שמאפשרת צפייה בתנוועת הדם. הפונקציה הזו קריטית לבדיקת זרימת הדם בחבל הטבור, לוידוא של זרימת דם תקינה לכליות, וכמובן- לוידוא מבנה תקין של הלב
עברייה שכבה ממש על השלייה- שהיא גוף עצום, מלא כלי דם, הנראה בבירור בבדיקה. מאחר שאזור הבטן שלה (כמו של כולנו...) אינו משופע בעצמות, ושעצמות בית החזה שלה מאוד דקות, בעצם לא ראינו דבר מלבד השלייה
כל נסיונותינו לגרום לה לזוז (אני קמתי, הסתובבתי, השתעלתי, הטכנאית שינתה את השיפועים של מיטת הבדיקה) העלו חרס, וכך קרה שלא הצלחנו לחזות בלב מכל הזויות הדרושות. שמחנו לשמוע שבעוד שבועיים נצטרך לבוא שוב- כדי לנסות לחזות בלב בשנית
על ההבדל בין לב עוברי ולב של אדם בוגר אפשר לקרוא ב"הידעת- לב עוברי"

הקץ לעמימות המגדרית

כזכור, דוקא איתי- דחיין הסיפוקים הנודע- רצה לדעת את מינה האמיתי של עברייה, ודוקא אני- הרסנית ההפתעות הבלתי נלאית- רציתי לחכות ללידה
ואולם, מאחר שבדיקת סקירת המערכות חייבה אותנו להחליט, ומכיוון ששנינו היינו מוכנים לוותר למען שלום הבית, החלטנו להטיל מטבע
בהטלה ניצח איתי.

וכך, בערב יום העצמאות (ולכבוד יום ההולדת של הפוצקייה...), הלכנו לגלות את מין הילוד/ת שלנו
הבדיקה עצמה היא דבר די מדהים, ועל כך תוכלו לקרוא ב"הידעת- סקירת מערכות".
עברייה לא היתה העוברה הצייתנית בתבל (סימן לכך שהיא דומה לאמא שלה...)- רגליה היו משוכלות.
כך ראינו שיש לה זוג רגליים ארוכות (כמו של אבא) ואת כל האצבעות הדרושות
הטכנאית שערכה את הבדיקה שאלה אותנו אם אנחנו רוצים לדעת את המין, ואמרנו שכן (אני גם טרחתי לספר לה את כל פרטי הסיפור כולל ההטלה, ומי ניצח, מה שגרר את התגובה "לא נעים לי לומר, אבל ההחלטה היא רק שלך...")
הבדיקה התארכה והארכה, כי עברייה שכבה בתנוחה שלא איפשרה לראות את הלב כראוי, ולכן יכלנו לחזות בשגרת הרחם שלה- היא פותחת את הפה הרבה, מקרבת את הידיים לפנים, מניעה את ראשה החמדמד, ומתנמנמת חליפות
ואז, כשכבר ממש התרגלנו למראה שלה, אמרה הטכנאית בקול שקט-בואך-לחשני
"it's a girl"

כעת אפשר להודות- מרוב דיבורים על עברייה בנקבה, כבר התרגלנו לרעיון שיש לנו בת
אנחנו שמחים להכריז שלמשפחת בר סימן טוב- גלבלום תתווסף בספטמבר- תינוקת

הערה לסיום- אמא שלי רוצה לנסות ולשמור על ההפתעה, ולכן אני מפצירה בכם להשתדל לא לגלות שאתם יודעים, ופשוט להמשיך להשתמש בשם עברייה
נשיקות לכולם

בדיקת השקיפות הערפית

כפי שכתבתי לפני חודש, בדיקת השקיפות הערפית נועדה לבדוק את הסיכון לפגמים גנטיים אצל עברייה
הבדיקה הינה סדרת צילומי אולטרסאונד בהם משווים את ארכה של עברייה ואת רוחב הפס השקוף בערפה, בתוספת בדיקות דם לאם המאושרת, למען גילוי רמזים לתסמונת דאון (לא אצל האם...).
לאורך כל הבדיקה היתה הטכנאית מאוד שקטה ורצינית. נסיונותי להתבדח איתה עלו בתוהו, והיא נשכה את שפתה התחתונה בריכוז עילאי
בעלי הדמיון מביניכם יכולים ודאי להבין שככל שגברה השתיקה בחדר, כך עלה מקדם הלחץ אצל ההורים העתידיים
לקראת סוף הבדיקה לחשתי לאיתי בעברית שהגיע הרגע בו על האבא לשאול את הטכנאית "אז... אה... הכול בסדר, נכון?"
האבא שאל.
הטכנאית מילמלה משהו בלתי מחייב בסגנון- "בטח, בטח, אני רק צריכה להראות את זה לרופאה לשנייה..."
כשהיא יצאה מהחדר כבר החלו להפרץ סכרי הדמעות בעיני, כשאיתי מלטף את ידי ואומר חלושות "אני עדיין מאמין שיהיה בסדר"
הטכנאית שבה, ובאותה נימה מלמלנית איוששה לעברינו "אתם יכולים ללכת"
"הכול בסדר!?!?!?" (שאלו ההורים המודאגים...)
"כן, כן, הרופאה הסתכלה"
השבוע הגיעו התוצאות של בדיקות הדם-
נראה שעברייה בסדר, וכנראה שלא נצטרך אפילו בדיקת מי שפיר

הידעת- שבוע 19

עברייה נראית כעת כך:
http://www.babycenter.com/fetal-development-images-18-weeks
היא דומה לאבוקדו מכוסה פרווה, וכבר מניעה את ידיה ורגליה.
הבוקר היא החלה למתוח את מפרקי הרגליים והידיים, ואני חשתי לפתע (לראשונה!!) בתנועה כלשהי מתוך הרחם!

כשאנחנו חושבים על התפתחותה של עברייה ברחם, אנו חושבים על תאים מתרבים בקצב אדיר, ועל איברים הצומחים ומתארכים כמו ענפיו של עץ.
תמונה זו נכונה רק בחלקה, שכן התאים לא רק מתרבים- הם גם "מתאבדים". איברים רבים צומחים באופן גולמי ביותר בעזרת ריבוי תאים, ואת הפרטים העדינים מספקת דוקא "התאבדות" התאים (Apoptosis).
כך למשל אצבעות הידיים והרגליים:
בראשית צמיחתן של כפות הידיים והרגליים, אין בהן אצבעות, והן נראות יותר כמו גושים. חלק מן התאים יודעים למות בתבנית הנכונה, ולייצר- אצבעות
כך גם העיניים והפה:
לאחר שכבר נוצרו המבנים הפנימיים (חלל הפה ומבנה הלסת; העדשה וגלגל העין), יש ליצור את הפתח דרכו ייכנסו מזון וחמצן, או אור. הפתח הזה נוצר ע"י תמותה של תאים במקום הנכון