בדיקת השקיפות הערפית נועדה להעריך את הסיכון לתסמונת דאון בעובר
ראשית מעט גנטיקה:
תאי המין (הזרע והביצית) מכילים לרוב מחצית מהכרומוזומים המצויים בשאר תאי הגוף (כלומר 23 כרומוזומים כל אחד). החיבור ביניהם- הביצית המופרית- משלים סט שלם (46 כרומוזומים)- מחציתו מהאב, ומחציתו מהאם.
לעתים נדירות עשויה להתרחש טעות בזמן שכפול תאי הזרע או הביצית, ועלול להווצר תא מין בעל כרומוזום נוסף (כלומר 24 במקום 23 כרומוזומים), כלומר העוברה מקבלת 47 כרומוזומים.
טעות שכזו עשוייה להיות בלתי מזיקה במקרים מסויימים וספציפיים, אך לרוב היא רצינית מאוד- העוברה תלקה בתסמונת דאון.
ד"ר שרגא רותם, גינקולוג חיפאי, גילה שיש קורלציה בין תסמונת דאון לבין אורך גוף העוברה ורוחב הפס השקוף בערפה בתחילת הטרימסטר השני. אם הפס רחב והגוף קצר- עולה החשד לתסמונת דאון.
בבדיקת השקיפות הערפית מדדו את אורך גופה של עברייה מקצה הגולגולת עד תחילת הישבן (הרגליים לא נחשבות...), ואת רוחב הפס השקוף בערפה. את שני הנתונים הללו מצליבים עם מידע גנטי של ההורים (ארצות מוצא, גיל האם, מידע רפואי של שאר בני המשפחה).
התשובה שנקבל לא תהיה חד משמעית (האם יש או אין), אלא תשובה סטטיסטית- מה ההסתברות שיש או אין. עם המידע הזה נוכל להחליט האם ברצוננו לבצע בדיקת מי שפיר, או בדיקת סיסי שלייה, או אף אחת מהן
מכיוון שזוהי בדיקת אולטרסאונד, זכינו לחזות בשינויים המדהימים שעברה עברייה בינתיים:
כעת ארכה כעשרה ס"מ, ובשבועיים הקרובים היא צפויה להכפיל את גדלה;
ראשה כבר אינו מהווה מחצית מהגוף, אלא בערך שליש;
כל עצמותיה מפותחות, וכבר יש לה אצבעות בידיים וברגליים, מרפקים וברכיים!
כל איבריה הפנימיים של עברייה כבר קיימים, וכעת עליה רק לגדול ולהתחיל להפעיל את המערכות שלה, אחת אחרי השנייה
למתעניינים, ניתן לראות ציור של עברייה כאן:
http://www.babycenter.com/fetal-development-images-12-weeks
ראשית מעט גנטיקה:
תאי המין (הזרע והביצית) מכילים לרוב מחצית מהכרומוזומים המצויים בשאר תאי הגוף (כלומר 23 כרומוזומים כל אחד). החיבור ביניהם- הביצית המופרית- משלים סט שלם (46 כרומוזומים)- מחציתו מהאב, ומחציתו מהאם.
לעתים נדירות עשויה להתרחש טעות בזמן שכפול תאי הזרע או הביצית, ועלול להווצר תא מין בעל כרומוזום נוסף (כלומר 24 במקום 23 כרומוזומים), כלומר העוברה מקבלת 47 כרומוזומים.
טעות שכזו עשוייה להיות בלתי מזיקה במקרים מסויימים וספציפיים, אך לרוב היא רצינית מאוד- העוברה תלקה בתסמונת דאון.
ד"ר שרגא רותם, גינקולוג חיפאי, גילה שיש קורלציה בין תסמונת דאון לבין אורך גוף העוברה ורוחב הפס השקוף בערפה בתחילת הטרימסטר השני. אם הפס רחב והגוף קצר- עולה החשד לתסמונת דאון.
בבדיקת השקיפות הערפית מדדו את אורך גופה של עברייה מקצה הגולגולת עד תחילת הישבן (הרגליים לא נחשבות...), ואת רוחב הפס השקוף בערפה. את שני הנתונים הללו מצליבים עם מידע גנטי של ההורים (ארצות מוצא, גיל האם, מידע רפואי של שאר בני המשפחה).
התשובה שנקבל לא תהיה חד משמעית (האם יש או אין), אלא תשובה סטטיסטית- מה ההסתברות שיש או אין. עם המידע הזה נוכל להחליט האם ברצוננו לבצע בדיקת מי שפיר, או בדיקת סיסי שלייה, או אף אחת מהן
מכיוון שזוהי בדיקת אולטרסאונד, זכינו לחזות בשינויים המדהימים שעברה עברייה בינתיים:
כעת ארכה כעשרה ס"מ, ובשבועיים הקרובים היא צפויה להכפיל את גדלה;
ראשה כבר אינו מהווה מחצית מהגוף, אלא בערך שליש;
כל עצמותיה מפותחות, וכבר יש לה אצבעות בידיים וברגליים, מרפקים וברכיים!
כל איבריה הפנימיים של עברייה כבר קיימים, וכעת עליה רק לגדול ולהתחיל להפעיל את המערכות שלה, אחת אחרי השנייה
למתעניינים, ניתן לראות ציור של עברייה כאן:
http://www.babycenter.com/fetal-development-images-12-weeks
רעות , הרגליים מאד נחשבות .. תשאלי כל דוגמנית על או כל מי שחושבת עצמה לאיזה סוג של דוגמניה :-))
השבמחקאבל איך שלא יהיה שקיפות זה דבר מאד חיובי ורצוי עורפית רוחבית אופקית..