הגענו לשבוע החמישה-עשר, חודש רביעי, טרימסטר שני
מי שכל המספרים האלו לא אומרים לו/ה כלום יכול/ה להסתפק ב"רעות בהריון", אמירה נכונה לכל הדיעות
הבחילות מבצעות כעת את שירת הברבור שלהן, ההקאות עברו מן העולם, וחזרתי לתפקד בערבים
אפילו חזרתי לרוץ!!
עד כה אמרה התיאוריה שהדופק של עברייה מגיע לפי שניים מהדופק שלי, ולכן פעילות פיסית המחישה את הדופק מסוכנת מאוד לעברייה המסכנה. הרופאה שלי (תבורך!) עדכנה אותנו בביקורנו האחרון שהתיאוריה השתנתה, ושכיום ממליצים לנשים בהריון לעסוק בפעילות פיסית. ולא רק כזו מתונה, המשמרת מסת שריר כלשהי, אלא גם כזו הבונה כושר גופני.
אם כן- רצים
אני רצה ארבעה מייל (קצת פחות מ-6.5 ק"מ) שלוש פעמים בשבוע, ובגלל שאני רצה לאט, זה לוקח כמעט שעה. ועדיין- אלו מכם שראו כמה גדלה הבטן שלי חייבים להודות שזה לא רע (ואלו שלא הסתכלו קודם כל בתמונות- מה לא בסדר איתכם!?!?!?)
ביקורנו האחרון אצל הרופאה
בביקורנו האחרון, כאשר עליתי על המשקל, האחות הכריזה שאני שוקלת 64 ק"ג, או במלים אחרות- שעליתי שבעה ק"ג ביומיים. כמעט שנפלתי מהמשקל! לאחר בירור קצרצר הסתבר שהיא הניחה את המשקולת במקום הלא נכון, ושבעצם עליתי רק ק"ג אחד. האפיזודה המטרידה גרמה לסטייה במדידת לחץ הדם שלי...
לאחר שראינו את עברייה בצורה כה חדה ומפורטת בבדיקת השקיפות העורפית, האולטרסאונד אצל הרופאה שלנו (המספק תמונה מעורפלת משהו...) לא מרגש אותנו. אנחנו ממתינים בקוצר רוח לסקירת המערכות בסוף אפריל
אגב, סקירת המערכות היא הבדיקה שבה אפשר לגלות מה מינה של עברייה. האם אנחנו רוצים לדעת? תלוי את מי שואלים
איתי רוצה לדעת, רעות רוצה הפתעה
יש לנו חודש להתלבט
התפתחות העברייה
הטרימסטר השני הוא הטרימסטר של המוח.
לאחר שכל המערכות כבר מוכנות (חלקן כבר פועלות, חלקן עדיין דורשות שינויים קטנים) התפנתה עברייה לפתח את מוחה. תאי העצב שלה (הנוירונים) מתרבים בקצב אדיר, ומפתחים קשרים ביניהם.
בשלב זה של ההריון עלי להמנע ממחלות ויראליות ומדיכאון, על מנת שלא להגדיל את סיכוייה של העוברה הקטנה למחלות נפש וביניהן סכיזופרניה*
למזלה של עברייה, מזג האויר עובד לטובתה. השמש כבר יוצאת לעתים קרובות יותר (היום למשל שמונה מעלות בחוץ, שמשי ונעים, ובקרוב אצא לטיול בפארק!) ובאופן כללי שרירי הלחיים מפשירים, וקל יותר לחייך. לפחות מדיכאון אנחנו לא חוששים
ולסיום: האוזן הפנימית (או החיצונית...) של עברייה עדיין אינה מפותחת דיה כדי להבחין בין מלים, אך היא כבר שומעת קולות עמומים, ואת קצב הלב שלי. איתי מדבר איתה כמעט מדי יום (אותי היא שומעת גם ככה כל הזמן, וגם הבטן נורא רחוקה מהפה, אז קשה לי לדבר ישירות אליה...). אנחנו מקוים שבקרוב היא תתחיל גם לענות
* ע"פ ספר הפסיכולוגיה שלי, שיעור חולי הסכיזופרניה באוכלוסיה הוא בד"כ 1%, אך במדינות בהן יש חורף אמיתי (ישראל לא נחשבת...) שיעור חולי הסכיזופרניה גבוה יותר בקרב ילידי האביב, כלומר מי שמוחם התפתח בחורף...
מי שכל המספרים האלו לא אומרים לו/ה כלום יכול/ה להסתפק ב"רעות בהריון", אמירה נכונה לכל הדיעות
הבחילות מבצעות כעת את שירת הברבור שלהן, ההקאות עברו מן העולם, וחזרתי לתפקד בערבים
אפילו חזרתי לרוץ!!
עד כה אמרה התיאוריה שהדופק של עברייה מגיע לפי שניים מהדופק שלי, ולכן פעילות פיסית המחישה את הדופק מסוכנת מאוד לעברייה המסכנה. הרופאה שלי (תבורך!) עדכנה אותנו בביקורנו האחרון שהתיאוריה השתנתה, ושכיום ממליצים לנשים בהריון לעסוק בפעילות פיסית. ולא רק כזו מתונה, המשמרת מסת שריר כלשהי, אלא גם כזו הבונה כושר גופני.
אם כן- רצים
אני רצה ארבעה מייל (קצת פחות מ-6.5 ק"מ) שלוש פעמים בשבוע, ובגלל שאני רצה לאט, זה לוקח כמעט שעה. ועדיין- אלו מכם שראו כמה גדלה הבטן שלי חייבים להודות שזה לא רע (ואלו שלא הסתכלו קודם כל בתמונות- מה לא בסדר איתכם!?!?!?)
ביקורנו האחרון אצל הרופאה
בביקורנו האחרון, כאשר עליתי על המשקל, האחות הכריזה שאני שוקלת 64 ק"ג, או במלים אחרות- שעליתי שבעה ק"ג ביומיים. כמעט שנפלתי מהמשקל! לאחר בירור קצרצר הסתבר שהיא הניחה את המשקולת במקום הלא נכון, ושבעצם עליתי רק ק"ג אחד. האפיזודה המטרידה גרמה לסטייה במדידת לחץ הדם שלי...
לאחר שראינו את עברייה בצורה כה חדה ומפורטת בבדיקת השקיפות העורפית, האולטרסאונד אצל הרופאה שלנו (המספק תמונה מעורפלת משהו...) לא מרגש אותנו. אנחנו ממתינים בקוצר רוח לסקירת המערכות בסוף אפריל
אגב, סקירת המערכות היא הבדיקה שבה אפשר לגלות מה מינה של עברייה. האם אנחנו רוצים לדעת? תלוי את מי שואלים
איתי רוצה לדעת, רעות רוצה הפתעה
יש לנו חודש להתלבט
התפתחות העברייה
הטרימסטר השני הוא הטרימסטר של המוח.
לאחר שכל המערכות כבר מוכנות (חלקן כבר פועלות, חלקן עדיין דורשות שינויים קטנים) התפנתה עברייה לפתח את מוחה. תאי העצב שלה (הנוירונים) מתרבים בקצב אדיר, ומפתחים קשרים ביניהם.
בשלב זה של ההריון עלי להמנע ממחלות ויראליות ומדיכאון, על מנת שלא להגדיל את סיכוייה של העוברה הקטנה למחלות נפש וביניהן סכיזופרניה*
למזלה של עברייה, מזג האויר עובד לטובתה. השמש כבר יוצאת לעתים קרובות יותר (היום למשל שמונה מעלות בחוץ, שמשי ונעים, ובקרוב אצא לטיול בפארק!) ובאופן כללי שרירי הלחיים מפשירים, וקל יותר לחייך. לפחות מדיכאון אנחנו לא חוששים
ולסיום: האוזן הפנימית (או החיצונית...) של עברייה עדיין אינה מפותחת דיה כדי להבחין בין מלים, אך היא כבר שומעת קולות עמומים, ואת קצב הלב שלי. איתי מדבר איתה כמעט מדי יום (אותי היא שומעת גם ככה כל הזמן, וגם הבטן נורא רחוקה מהפה, אז קשה לי לדבר ישירות אליה...). אנחנו מקוים שבקרוב היא תתחיל גם לענות
* ע"פ ספר הפסיכולוגיה שלי, שיעור חולי הסכיזופרניה באוכלוסיה הוא בד"כ 1%, אך במדינות בהן יש חורף אמיתי (ישראל לא נחשבת...) שיעור חולי הסכיזופרניה גבוה יותר בקרב ילידי האביב, כלומר מי שמוחם התפתח בחורף...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה