יום שבת, 21 במרץ 2009
שבוע 15
הגענו לשבוע החמישה-עשר, חודש רביעי, טרימסטר שני
מי שכל המספרים האלו לא אומרים לו/ה כלום יכול/ה להסתפק ב"רעות בהריון", אמירה נכונה לכל הדיעות
הבחילות מבצעות כעת את שירת הברבור שלהן, ההקאות עברו מן העולם, וחזרתי לתפקד בערבים
אפילו חזרתי לרוץ!!
עד כה אמרה התיאוריה שהדופק של עברייה מגיע לפי שניים מהדופק שלי, ולכן פעילות פיסית המחישה את הדופק מסוכנת מאוד לעברייה המסכנה. הרופאה שלי (תבורך!) עדכנה אותנו בביקורנו האחרון שהתיאוריה השתנתה, ושכיום ממליצים לנשים בהריון לעסוק בפעילות פיסית. ולא רק כזו מתונה, המשמרת מסת שריר כלשהי, אלא גם כזו הבונה כושר גופני.
אם כן- רצים
אני רצה ארבעה מייל (קצת פחות מ-6.5 ק"מ) שלוש פעמים בשבוע, ובגלל שאני רצה לאט, זה לוקח כמעט שעה. ועדיין- אלו מכם שראו כמה גדלה הבטן שלי חייבים להודות שזה לא רע (ואלו שלא הסתכלו קודם כל בתמונות- מה לא בסדר איתכם!?!?!?)
ביקורנו האחרון אצל הרופאה
בביקורנו האחרון, כאשר עליתי על המשקל, האחות הכריזה שאני שוקלת 64 ק"ג, או במלים אחרות- שעליתי שבעה ק"ג ביומיים. כמעט שנפלתי מהמשקל! לאחר בירור קצרצר הסתבר שהיא הניחה את המשקולת במקום הלא נכון, ושבעצם עליתי רק ק"ג אחד. האפיזודה המטרידה גרמה לסטייה במדידת לחץ הדם שלי...
לאחר שראינו את עברייה בצורה כה חדה ומפורטת בבדיקת השקיפות העורפית, האולטרסאונד אצל הרופאה שלנו (המספק תמונה מעורפלת משהו...) לא מרגש אותנו. אנחנו ממתינים בקוצר רוח לסקירת המערכות בסוף אפריל
אגב, סקירת המערכות היא הבדיקה שבה אפשר לגלות מה מינה של עברייה. האם אנחנו רוצים לדעת? תלוי את מי שואלים
איתי רוצה לדעת, רעות רוצה הפתעה
יש לנו חודש להתלבט
התפתחות העברייה
הטרימסטר השני הוא הטרימסטר של המוח.
לאחר שכל המערכות כבר מוכנות (חלקן כבר פועלות, חלקן עדיין דורשות שינויים קטנים) התפנתה עברייה לפתח את מוחה. תאי העצב שלה (הנוירונים) מתרבים בקצב אדיר, ומפתחים קשרים ביניהם.
בשלב זה של ההריון עלי להמנע ממחלות ויראליות ומדיכאון, על מנת שלא להגדיל את סיכוייה של העוברה הקטנה למחלות נפש וביניהן סכיזופרניה*
למזלה של עברייה, מזג האויר עובד לטובתה. השמש כבר יוצאת לעתים קרובות יותר (היום למשל שמונה מעלות בחוץ, שמשי ונעים, ובקרוב אצא לטיול בפארק!) ובאופן כללי שרירי הלחיים מפשירים, וקל יותר לחייך. לפחות מדיכאון אנחנו לא חוששים
ולסיום: האוזן הפנימית (או החיצונית...) של עברייה עדיין אינה מפותחת דיה כדי להבחין בין מלים, אך היא כבר שומעת קולות עמומים, ואת קצב הלב שלי. איתי מדבר איתה כמעט מדי יום (אותי היא שומעת גם ככה כל הזמן, וגם הבטן נורא רחוקה מהפה, אז קשה לי לדבר ישירות אליה...). אנחנו מקוים שבקרוב היא תתחיל גם לענות
* ע"פ ספר הפסיכולוגיה שלי, שיעור חולי הסכיזופרניה באוכלוסיה הוא בד"כ 1%, אך במדינות בהן יש חורף אמיתי (ישראל לא נחשבת...) שיעור חולי הסכיזופרניה גבוה יותר בקרב ילידי האביב, כלומר מי שמוחם התפתח בחורף...
מי שכל המספרים האלו לא אומרים לו/ה כלום יכול/ה להסתפק ב"רעות בהריון", אמירה נכונה לכל הדיעות
הבחילות מבצעות כעת את שירת הברבור שלהן, ההקאות עברו מן העולם, וחזרתי לתפקד בערבים
אפילו חזרתי לרוץ!!
עד כה אמרה התיאוריה שהדופק של עברייה מגיע לפי שניים מהדופק שלי, ולכן פעילות פיסית המחישה את הדופק מסוכנת מאוד לעברייה המסכנה. הרופאה שלי (תבורך!) עדכנה אותנו בביקורנו האחרון שהתיאוריה השתנתה, ושכיום ממליצים לנשים בהריון לעסוק בפעילות פיסית. ולא רק כזו מתונה, המשמרת מסת שריר כלשהי, אלא גם כזו הבונה כושר גופני.
אם כן- רצים
אני רצה ארבעה מייל (קצת פחות מ-6.5 ק"מ) שלוש פעמים בשבוע, ובגלל שאני רצה לאט, זה לוקח כמעט שעה. ועדיין- אלו מכם שראו כמה גדלה הבטן שלי חייבים להודות שזה לא רע (ואלו שלא הסתכלו קודם כל בתמונות- מה לא בסדר איתכם!?!?!?)
ביקורנו האחרון אצל הרופאה
בביקורנו האחרון, כאשר עליתי על המשקל, האחות הכריזה שאני שוקלת 64 ק"ג, או במלים אחרות- שעליתי שבעה ק"ג ביומיים. כמעט שנפלתי מהמשקל! לאחר בירור קצרצר הסתבר שהיא הניחה את המשקולת במקום הלא נכון, ושבעצם עליתי רק ק"ג אחד. האפיזודה המטרידה גרמה לסטייה במדידת לחץ הדם שלי...
לאחר שראינו את עברייה בצורה כה חדה ומפורטת בבדיקת השקיפות העורפית, האולטרסאונד אצל הרופאה שלנו (המספק תמונה מעורפלת משהו...) לא מרגש אותנו. אנחנו ממתינים בקוצר רוח לסקירת המערכות בסוף אפריל
אגב, סקירת המערכות היא הבדיקה שבה אפשר לגלות מה מינה של עברייה. האם אנחנו רוצים לדעת? תלוי את מי שואלים
איתי רוצה לדעת, רעות רוצה הפתעה
יש לנו חודש להתלבט
התפתחות העברייה
הטרימסטר השני הוא הטרימסטר של המוח.
לאחר שכל המערכות כבר מוכנות (חלקן כבר פועלות, חלקן עדיין דורשות שינויים קטנים) התפנתה עברייה לפתח את מוחה. תאי העצב שלה (הנוירונים) מתרבים בקצב אדיר, ומפתחים קשרים ביניהם.
בשלב זה של ההריון עלי להמנע ממחלות ויראליות ומדיכאון, על מנת שלא להגדיל את סיכוייה של העוברה הקטנה למחלות נפש וביניהן סכיזופרניה*
למזלה של עברייה, מזג האויר עובד לטובתה. השמש כבר יוצאת לעתים קרובות יותר (היום למשל שמונה מעלות בחוץ, שמשי ונעים, ובקרוב אצא לטיול בפארק!) ובאופן כללי שרירי הלחיים מפשירים, וקל יותר לחייך. לפחות מדיכאון אנחנו לא חוששים
ולסיום: האוזן הפנימית (או החיצונית...) של עברייה עדיין אינה מפותחת דיה כדי להבחין בין מלים, אך היא כבר שומעת קולות עמומים, ואת קצב הלב שלי. איתי מדבר איתה כמעט מדי יום (אותי היא שומעת גם ככה כל הזמן, וגם הבטן נורא רחוקה מהפה, אז קשה לי לדבר ישירות אליה...). אנחנו מקוים שבקרוב היא תתחיל גם לענות
* ע"פ ספר הפסיכולוגיה שלי, שיעור חולי הסכיזופרניה באוכלוסיה הוא בד"כ 1%, אך במדינות בהן יש חורף אמיתי (ישראל לא נחשבת...) שיעור חולי הסכיזופרניה גבוה יותר בקרב ילידי האביב, כלומר מי שמוחם התפתח בחורף...
יום חמישי, 19 במרץ 2009
הידעת- שבוע 15
כעת, בשבוע החמישה-עשר, עברייה נראית כך:
http://www.babycenter.com/fetal-development-images-14-weeks
כאמור, כל איבריה קיימים, וכעת מתחיל שלב הפרטים הקטנים. מערכת העיכול חוזרת מחבל הטבור לתוך בטנה; הכליות מתחילות לפעול; כבר אפשר לפתוח לה תיק במשטרה, שכן יש לה טביעות אצבעות; מוחה מתחיל להתפתח בקצב מסחרר, והיא מפעילה את שרירי הפנים ללא הרף כשהיא מתאמנת על תנועות היניקה והמציצה.
בקרוב עברייה תהיה דומה מאוד לאחיה הבכור- הצ'הלול, שכן גופה הקטנטן מתכסה כעת בפרוות הלנוגו (Lanugo)
ואם כבר דברים על דמיונה של עברייה ליצורים אחרים בממלכת החי, בשלבי ההתפתחות המוקדמים שלה היתה עברייה דומה מאין כמוה לעוברים של יצורים שקדמו לה מבחינה אבולוציונית; עובריהם של הדגים (הסב-סבים של כל החולייתנים), של הדו-חיים (האב-אבא של כל היונקים, כולל הלוייתנים), של הזוחלים (הסבים של הדינוזאורים), של הציפורים (נציגות הדינוזאורים בימינו) ושל כל היונקים נראים בערך אותו הדבר בשלבים הראשונים להתפתחותם.
למעשה, הם דומים כל כך שהביולוג הגרמני ארנסט האקל (Haeckel) סבר שאפשר יהיה ללמוד את כל תהליך האבולוציה של כל יצור, ע"פ שלבי ההתפתחות העובריים שלו
כיום יש לתיאוריה הזו הרבה פחות מאמינים, אך הדמיון נותר בעינו
לכל הספקנים, להלן קישור המדגים את הדמיון:
http://encarta.msn.com/media_461517718/vertebrate_embryos.html
התמונה בקישור פחות טוב מהתמונה בספר הביולוגיה שלי, שכן העובר האנושי שמופיע בקישור גם יותר גדול, וגם נמצא בשלב התפתחותי מתקדם לעומת העוברים האחרים (כבר יש לו גפיים), אך הדמיון מדהים בכל זאת
http://www.babycenter.com/fetal-development-images-14-weeks
כאמור, כל איבריה קיימים, וכעת מתחיל שלב הפרטים הקטנים. מערכת העיכול חוזרת מחבל הטבור לתוך בטנה; הכליות מתחילות לפעול; כבר אפשר לפתוח לה תיק במשטרה, שכן יש לה טביעות אצבעות; מוחה מתחיל להתפתח בקצב מסחרר, והיא מפעילה את שרירי הפנים ללא הרף כשהיא מתאמנת על תנועות היניקה והמציצה.
בקרוב עברייה תהיה דומה מאוד לאחיה הבכור- הצ'הלול, שכן גופה הקטנטן מתכסה כעת בפרוות הלנוגו (Lanugo)
ואם כבר דברים על דמיונה של עברייה ליצורים אחרים בממלכת החי, בשלבי ההתפתחות המוקדמים שלה היתה עברייה דומה מאין כמוה לעוברים של יצורים שקדמו לה מבחינה אבולוציונית; עובריהם של הדגים (הסב-סבים של כל החולייתנים), של הדו-חיים (האב-אבא של כל היונקים, כולל הלוייתנים), של הזוחלים (הסבים של הדינוזאורים), של הציפורים (נציגות הדינוזאורים בימינו) ושל כל היונקים נראים בערך אותו הדבר בשלבים הראשונים להתפתחותם.
למעשה, הם דומים כל כך שהביולוג הגרמני ארנסט האקל (Haeckel) סבר שאפשר יהיה ללמוד את כל תהליך האבולוציה של כל יצור, ע"פ שלבי ההתפתחות העובריים שלו
כיום יש לתיאוריה הזו הרבה פחות מאמינים, אך הדמיון נותר בעינו
לכל הספקנים, להלן קישור המדגים את הדמיון:
http://encarta.msn.com/media_461517718/vertebrate_embryos.html
התמונה בקישור פחות טוב מהתמונה בספר הביולוגיה שלי, שכן העובר האנושי שמופיע בקישור גם יותר גדול, וגם נמצא בשלב התפתחותי מתקדם לעומת העוברים האחרים (כבר יש לו גפיים), אך הדמיון מדהים בכל זאת
יום שבת, 7 במרץ 2009
סוף הטרימסטר הראשון
הגענו לסוף הטרימסטר הראשון- אנחנו בשבוע ה-13
הבחילות פחתו מאוד, ההקאות הצטמצמו לפעמיים בשבוע, אני חוזרת לאט לאט לרוץ (אני גם רצה לאט לאט...), והעייפות בערבים נדחית לשעות סבירות יותר.
הוספתי המוני תמונות שלי משמינה תחת הכותרת "חדשות הבטן המצולמות",
נוסף ערך "הידעת" בעניין השקיפות הערפית, ובקרוב נכניס גם צילומי האולטרסאונד של עברייה הקטנה
שיהיה בהנאה!
הבחילות פחתו מאוד, ההקאות הצטמצמו לפעמיים בשבוע, אני חוזרת לאט לאט לרוץ (אני גם רצה לאט לאט...), והעייפות בערבים נדחית לשעות סבירות יותר.
הוספתי המוני תמונות שלי משמינה תחת הכותרת "חדשות הבטן המצולמות",
נוסף ערך "הידעת" בעניין השקיפות הערפית, ובקרוב נכניס גם צילומי האולטרסאונד של עברייה הקטנה
שיהיה בהנאה!
בדיקת השקיפות הערפית
בדיקת השקיפות הערפית נועדה להעריך את הסיכון לתסמונת דאון בעובר
ראשית מעט גנטיקה:
תאי המין (הזרע והביצית) מכילים לרוב מחצית מהכרומוזומים המצויים בשאר תאי הגוף (כלומר 23 כרומוזומים כל אחד). החיבור ביניהם- הביצית המופרית- משלים סט שלם (46 כרומוזומים)- מחציתו מהאב, ומחציתו מהאם.
לעתים נדירות עשויה להתרחש טעות בזמן שכפול תאי הזרע או הביצית, ועלול להווצר תא מין בעל כרומוזום נוסף (כלומר 24 במקום 23 כרומוזומים), כלומר העוברה מקבלת 47 כרומוזומים.
טעות שכזו עשוייה להיות בלתי מזיקה במקרים מסויימים וספציפיים, אך לרוב היא רצינית מאוד- העוברה תלקה בתסמונת דאון.
ד"ר שרגא רותם, גינקולוג חיפאי, גילה שיש קורלציה בין תסמונת דאון לבין אורך גוף העוברה ורוחב הפס השקוף בערפה בתחילת הטרימסטר השני. אם הפס רחב והגוף קצר- עולה החשד לתסמונת דאון.
בבדיקת השקיפות הערפית מדדו את אורך גופה של עברייה מקצה הגולגולת עד תחילת הישבן (הרגליים לא נחשבות...), ואת רוחב הפס השקוף בערפה. את שני הנתונים הללו מצליבים עם מידע גנטי של ההורים (ארצות מוצא, גיל האם, מידע רפואי של שאר בני המשפחה).
התשובה שנקבל לא תהיה חד משמעית (האם יש או אין), אלא תשובה סטטיסטית- מה ההסתברות שיש או אין. עם המידע הזה נוכל להחליט האם ברצוננו לבצע בדיקת מי שפיר, או בדיקת סיסי שלייה, או אף אחת מהן
מכיוון שזוהי בדיקת אולטרסאונד, זכינו לחזות בשינויים המדהימים שעברה עברייה בינתיים:
כעת ארכה כעשרה ס"מ, ובשבועיים הקרובים היא צפויה להכפיל את גדלה;
ראשה כבר אינו מהווה מחצית מהגוף, אלא בערך שליש;
כל עצמותיה מפותחות, וכבר יש לה אצבעות בידיים וברגליים, מרפקים וברכיים!
כל איבריה הפנימיים של עברייה כבר קיימים, וכעת עליה רק לגדול ולהתחיל להפעיל את המערכות שלה, אחת אחרי השנייה
למתעניינים, ניתן לראות ציור של עברייה כאן:
http://www.babycenter.com/fetal-development-images-12-weeks
ראשית מעט גנטיקה:
תאי המין (הזרע והביצית) מכילים לרוב מחצית מהכרומוזומים המצויים בשאר תאי הגוף (כלומר 23 כרומוזומים כל אחד). החיבור ביניהם- הביצית המופרית- משלים סט שלם (46 כרומוזומים)- מחציתו מהאב, ומחציתו מהאם.
לעתים נדירות עשויה להתרחש טעות בזמן שכפול תאי הזרע או הביצית, ועלול להווצר תא מין בעל כרומוזום נוסף (כלומר 24 במקום 23 כרומוזומים), כלומר העוברה מקבלת 47 כרומוזומים.
טעות שכזו עשוייה להיות בלתי מזיקה במקרים מסויימים וספציפיים, אך לרוב היא רצינית מאוד- העוברה תלקה בתסמונת דאון.
ד"ר שרגא רותם, גינקולוג חיפאי, גילה שיש קורלציה בין תסמונת דאון לבין אורך גוף העוברה ורוחב הפס השקוף בערפה בתחילת הטרימסטר השני. אם הפס רחב והגוף קצר- עולה החשד לתסמונת דאון.
בבדיקת השקיפות הערפית מדדו את אורך גופה של עברייה מקצה הגולגולת עד תחילת הישבן (הרגליים לא נחשבות...), ואת רוחב הפס השקוף בערפה. את שני הנתונים הללו מצליבים עם מידע גנטי של ההורים (ארצות מוצא, גיל האם, מידע רפואי של שאר בני המשפחה).
התשובה שנקבל לא תהיה חד משמעית (האם יש או אין), אלא תשובה סטטיסטית- מה ההסתברות שיש או אין. עם המידע הזה נוכל להחליט האם ברצוננו לבצע בדיקת מי שפיר, או בדיקת סיסי שלייה, או אף אחת מהן
מכיוון שזוהי בדיקת אולטרסאונד, זכינו לחזות בשינויים המדהימים שעברה עברייה בינתיים:
כעת ארכה כעשרה ס"מ, ובשבועיים הקרובים היא צפויה להכפיל את גדלה;
ראשה כבר אינו מהווה מחצית מהגוף, אלא בערך שליש;
כל עצמותיה מפותחות, וכבר יש לה אצבעות בידיים וברגליים, מרפקים וברכיים!
כל איבריה הפנימיים של עברייה כבר קיימים, וכעת עליה רק לגדול ולהתחיל להפעיל את המערכות שלה, אחת אחרי השנייה
למתעניינים, ניתן לראות ציור של עברייה כאן:
http://www.babycenter.com/fetal-development-images-12-weeks
הירשם ל-
רשומות (Atom)
